#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ק. האם כלי שרת מקדשים שלא בזמנם [ובלילה], להקרב ולהפסל?<p dir=""rtl"">לחם שסדרו אחר השבת ומניחו לשבת הבאה מדוע לא מתקדש להפסל?</p>"	"לקדש להקרב - ודאי שלא ואפ' בלילה למה שקרב ביום. <p dir=""rtl"">לפסל - אינם מקדשים ולכן הלחם שעל השולחן לפני הזמן לא נפסל, אבל לילה למאי דתני אבוה דר' אבין אין נקרא מחוסר זמן ומקדש להפסל, לרבא לכן לחם שהניחו על השולחן קודם זמנו יש לסלקו קודם ליל שבת ולחזור לסדרו ביום, רב אשי אמר אינו צריך כיון שסדרו שלא כמצותו נעשה כמי שסדרו הקוף.</p>"	מנחות ק.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ק: א האם אפית לחם הפנים ושתי הלחם דוחין את שבת ויו&quot;ט ומדוע (לתנא דידן שסובר שאין הלחם מתקדש בכלי לפסל מאתמול)?	לא דוחה. (שבת שהרי אינו נפסל מאתמול, ויו&quot;ט) שסובר שאין נדרים ונדבות קרבים ביו&quot;ט, מדאורייתא (שנאמר &quot;לכם&quot; ולא לגבוה) ולא גזירה שמא ישהה.	מנחות ק:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ק: קא. המנחות והנסכים, עופות, עצים ולבונה וכלי שרת, האם נפדים בטומאה או בטהרה, ומה הטעם?	"מנחות ונסכים: קודם שקדשו בכלי - בטומאה, נפדין. בטהרה, לשמואל ור' אושעיא לל&quot;ב נפדין שעדין אין להם קדושת הגוף, לרב כהנא, ר' אושעיא לל&quot;ק ור' אלעזר אין נפדים [ומודה ר&quot;א במנחת חוטא, שאמרה תורה מחטאתו על חטאתו]. לאחר שקדשו - אין נפדין שהתקדשו בקדושת הגוף ואין פדיה רק לבהמה בעלת מום.<p dir=""rtl"">עופות: אין נפדין שאין פדיון אלא לבהמה.</p><p dir=""rtl"">עצים ולבונה וכלי שרת: לעולם אין נפדין, שטומאתן היא משום חייבת הקודש ואינה שייכת בעצים אלא אחר ששפן (והוי קידוש כלי), בלבונה אחר שקדשה בכלי וכלים יש להם טהרה במקוה, ולשמואל שסובר שגם בטהורים נפדים כאן גזרו רבנן שלא יפדו משום דלא שכיחי [כיוצא בזה יתרץ את האיסור לפדות תמימים שהוקדשו לבדק הבית אלא למזבח, כיון דלא שכיחי בהמות בלא מום אפ' בדוקין שבעין].</p>"	מנחות ק:		
